בעקבות אירועים שחוותה בילדותה, עמית חלמה להיות רופאה.
בגיל 21 עמית הוסמכה כפרמדיקית, ובגיל 22 הפכה למדריכת קורס הפרמדיקים הצעירה ביותר בארץ. בבוקר הטבח חבריה התקשרו אליה והפצירו בה לברוח מחוץ לבארי, אבל עמית החליטה להישאר. על דעת עצמה היא התבצרה במרפאה בבארי וטיפלה במשך שעות בפצועים רבים, כמעט לגמרי לבדה, כאשר חברי כיתת הכוננות מחפים על המרפאה. לבסוף נרצחה כאשר התחמושת של כיתת הכוננות נגמרה והמחבלים הצליחו לפרוץ פנימה.