שי שירתה כתצפיתנית בנחל עוז, הבסיס הקרוב ביותר לעזה. במשך חודשים ארוכים ראתה יחד עם חברותיה בדיוק לאן הולכים הדברים, והתעקשה לפרש את הממצאים לא ככיבוי שריפות נקודתי אלא כמהלך שמתקדם בהדרגה לעבר פשיטה. הדרגים הגבוהים לא התייחסו ברצינות לדיווחים שלהן, והתצפיתניות מצאו את מותן במיגונית, ללא נשק, ללא אף אחד שיגן עליהן. בבסיס נחל עוז הכתובת הייתה על הקיר, במובן המילולי והמצמרר ביותר של הביטוי.