עווד גדל בכפר איכסאל למשפחה מוסלמית, והיה גאוות המשפחה, שהקיפה אותו באהבה עמוקה. עווד חלם להיות רופא. הוא אכן התחיל ללמוד רפואה בגאורגיה, אבל נאלץ לחזור לארץ בגלל הקורונה. בינתיים עבד מדי פעם כפרמדיק, וכך גם עבד כפרמדיק בפסטיבל הנובה. כשהחל הירי עווד עזר לפרמדיקים אחרים לברוח, אבל סרב לברוח בעצמו. הוא נשאר להציל פצועים, שחלקם אף שרדו וניצלו בזכותו. לבסוף נורה ונהרג.